להציל את החיסכון: מלחמת המאה – הכסף שלנו נגד האינפלציה

אתם זוכרים את הימים שבהם קפה ומאפה עלו עשרה שקלים? או את מחירי הדירות "הנמוכים" של לפני עשור? פתאום, בלי ששמנו לב, הכל מתייקר. אותם עשרה שקלים שהיו לנו פעם, כבר לא קונים לנו את אותה כמות. לתופעה הזו קוראים אינפלציה, והיא אחד האויבים השקטים והמסוכנים ביותר של הכסף שלנו ושל החסכונות שלנו.

אז מה זו האינפלציה הזו, למה היא מתרחשת, ואיך היא בעצם גורמת לכסף שלנו "להתכווץ" לו בשקט, מבלי שנרגיש? בואו נבין את זה אחת ולתמיד.

אינפלציה: כש"הכסף מאבד מערכו" (הסבר פשוט)

דמיינו שהכסף שלכם הוא כמו גוש קרח. אם אתם משאירים אותו בחוץ בשמש, הוא נמס לאט לאט, הופך לקטן יותר ונעלם. האינפלציה היא כמו השמש הזו – היא ממיסה את כוח הקנייה של הכסף שלכם.

במילים פשוטות:

• אינפלציה: עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים של מוצרים ושירותים במשק.
• תוצאה: עם אותו סכום כסף, אתם יכולים לקנות פחות ופחות דברים עם הזמן.

לדוגמה: אם היום כיכר לחם עולה 10 שקלים, ובשנה הבאה, בגלל אינפלציה של 5%, אותה כיכר לחם תעלה 10.5 שקלים. הכסף שלכם שווה פחות.

למה בכלל יש אינפלציה? (הכוחות שמאחורי הקלעים)

אינפלציה היא תופעה כלכלית מורכבת, אבל אפשר להבין את הסיבות העיקריות לה בצורה פשוטה:

1. יותר מדי כסף רודף אחרי מעט מדי סחורות (ביקוש גבוה):
   • דמיינו: כשיש הרבה אנשים שרוצים לקנות את אותו מוצר מבוקש (למשל, דירות באזור מסוים, או מסיכות בקורונה), המוכרים מזהים את הביקוש ומעלים את המחיר.
   • בכלכלה: כשיש הרבה כסף במחזור (כי אנשים מרוויחים טוב, או כי הבנקים נתנו הרבה הלוואות), כולם רוצים לקנות יותר. הביקוש עולה על ההיצע (כמות המוצרים הזמינים), והמוכרים מעלים מחירים.
2. התייקרות עלויות ייצור (היצע נמוך):
   • דמיינו: חקלאי צריך יותר כסף כדי לקנות דלק לטרקטור, או שהעלות של הדשנים קפצה. כדי לא להפסיד, הוא יצטרך למכור את העגבניות במחיר גבוה יותר.
   • בכלכלה: אם חומרי הגלם (נפט, פלדה), שכר העבודה, או עלויות השינוע מתייקרים, היצרנים נאלצים לגלגל את ההתייקרות הזו לצרכן הסופי. המחירים עולים, גם אם הביקוש לא השתנה.
   • דוגמה אקטואלית: משברים גלובליים (כמו מלחמות או מגיפות) יכולים לשבש את שרשראות האספקה, לגרום למחסור במוצרים ולהעלות מחירים (כמו שראינו בשנים האחרונות).
3. ציפיות אינפלציוניות:
   • דמיינו: אם כולם מצפים שהמחירים יעלו, המוכרים יעלו מחירים עוד היום ("לפני שיהיה יקר יותר לקנות סחורה חדשה"), והקונים ימהרו לקנות ("לפני שיתייקר"). זה יוצר מעגל קסמים שמגביר את האינפלציה.

מי נפגע ומי מרוויח מהאינפלציה?

למרות שהאינפלציה פוגעת ברובנו, יש צדדים שנפגעים יותר ויש כאלה שאולי מרוויחים:

הנפגעים העיקריים:

• חסכנים: הכסף שיושב בחשבון העו"ש או בפיקדונות בריבית נמוכה מאבד מערכו. מי שחסך מיליון ש"ח במשך שנים, יכול לגלות שאחרי כמה שנים של אינפלציה, מיליון השקלים האלה קונים לו הרבה פחות.
• בעלי משכורות קבועות: אם המשכורת שלכם לא עולה בקצב האינפלציה, אתם למעשה מרוויחים פחות במונחים ריאליים (כלומר, אתם יכולים לקנות פחות).
• פנסיונרים: אלו שמקבלים קצבאות קבועות נפגעים קשה, שכן כוח הקנייה של הקצבה שלהם נשחק.

ה"מרוויחים" (במקרים מסוימים):

• בעלי נכסים: ערך הנכסים (כמו דירות או מניות) נוטה לעלות בתקופות אינפלציה, אם כי לא תמיד באותו קצב.
• לווים בריבית קבועה לא צמודה: מי שלקח הלוואה בריבית קבועה ולא צמודה (למשל, משכנתא) "מרוויח" במידה מסוימת. כוח הקנייה של הכסף שהוא מחזיר יורד עם הזמן, כך שהחוב שלו "נשחק".

אז מה אפשר לעשות עם הכסף שלנו? (להילחם בשמש!)

בנק ישראל מנסה להילחם באינפלציה באמצעות כלי הריבית (כמו שדיברנו במאמר על הריבית). כשהאינפלציה גבוהה מדי, הוא מעלה ריבית כדי לקרר את המשק.

אבל מה אנחנו יכולים לעשות עם הכסף הפרטי שלנו?

1. לא להשאיר כסף רב בעו"ש: חשבון העו"ש הוא המקום הכי גרוע לכסף בתקופת אינפלציה. הוא לא מניב כלום, והאינפלציה אוכלת אותו בשקט.
2. לחפש אפיקי חיסכון והשקעה:
   • פיקדונות בנקאיים: בתקופות ריבית גבוהה, כדאי לבדוק פיקדונות בנקאיים המציעים ריבית טובה.
   • קרנות כספיות: מכשיר השקעה נזיל וסולידי יחסית, שמושפע מהריבית ומהווה חלופה טובה לעו"ש.
   • שוק ההון: השקעה במניות, אג"ח וקרנות נאמנות, כמובן לאחר מחקר מעמיק והתייעצות מקצועית.
   • קרן השתלמות וקופת גמל: אפיקי חיסכון ארוכי טווח עם יתרונות מיסוי משמעותיים.
3. להתייעץ עם מומחה: לא בטוחים מה לעשות? מתכנן פיננסי או יועץ השקעות יכולים לעזור לכם לבנות אסטרטגיה שתשמור על ערך הכסף שלכם ותאפשר לו לצמוח.

לסיכום: האינפלציה – אויב שקט, אבל ניתן להתגונן מפניו

אינפלציה היא תופעה טבעית בכלכלה, אך כשהיא גבוהה מדי, היא שוחקת את הכסף שלנו ואת החסכונות שלנו. הבנה של מהי אינפלציה, מה גורם לה, ואיך היא משפיעה עלינו, היא הצעד הראשון להתגוננות. הצעד השני הוא פעולה – לא להשאיר את הכסף "ישן" בחשבון, אלא לגרום לו לעבוד עבורכם. אל תתנו לשמש להמיס את גוש הקרח שלכם!